המדור הוא בעריכתה של אן רייפלד

אן היא בתה של טלילה סטן ונכדתה של אביבה סטן. מכאן שהיא גדלה בבית שדיברו בו "אסטרולוגית". כיאה למי שמזל מאזניים שולטים בבית 9 (לימודים) ו 10 (קריירה) שלה, פנתה למרות המסורת המשפחתית ללימודי משפטים, ולהסמכה כעורכת דין. אן עורכת את מדור הזוגיות ושוקדת בימים אלו על פתיחת בית ספר לאסטרולוגיה על שם אביבה סטן.

ממזל גדי באהבה



כמה מילים על גדי ואהבה

לגדי גישה בוגרת, אחראית ורצינית לאהבה, עם נכונות למחוייבות ומשיכה לאנשים מבוגרים וסמכותיים. הגדי רחוק מלהיות רומנטיקן חסר תקנה, רגשותיו שקולים ומדודים ונתונים במידה רבה לשליטתו. האהבה אינה מהווה בדרך כלל מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי המוביל ליעדים תכליתיים יותר, כמו נישואין והקמת משפחה. במקרים קיצוניים הרגשות מחושבים וחיי האהבה משרתים יעדים בעלי אופי ארצי ביותר, וגדי כזה מכלכל את צעדיו הרומנטיים למקצב כלכלי ובמטרה לטפס בשלבי הקריירה והסולם החברתי


 

קראו כאן כיצד מסתדרים, או לא מסתדרים, הגדיים עם יתר המזלות -

  

 

 גדי וטלה
האש של הטלה היא אש-אש ואילו הגדי הוא יותר-אדמה-מאדמה, מה שאומר שהשילוב בין השניים הוא בדרך כלל נפיץ ביותר. מה עוד שבין שני המזלות מתקיימת זוית קשה של 90 מעלות, המדגישה את הדיסהרמוניה שביניהם, כך שלא פעם עלול הקשר להסתיים באש כבויה המשאירה אדמה חרוכה אחריה.

 

ואכן הגדי והטלה מנוגדים זה לזה ברוב תכונותיהם - המהות של הטלה היא הידלקות ומיצוי מהיר של כל חוויה, והוא הילדותי, הנמהר והנועז שבמזלות. ואילו הגדי שהוא ממש לא עיזה פזיזה ורחוק מלהיות נועז, הוא טיפוס בוגר, שקול ומרוסן. למרות השוני יש ביניהם בכל זאת מכנה משותף – שניהם הישגיים ותחרותיים ביותר, ולשניהם יש קרניים - כך שיתכנו התנגחויות ביניהם. במיוחד אם הטלה, טיפוס נמהר ומהמר ימשיך לשים את כספו על קרן האייל...

 

יחד עם זאת, אם הירח של הגדי נמצא במזל אש ושל הטלה במזל אדמה, יש לשניים סיכוי להתגבר על הקושי הבסיסי שביניהם. או-אז תבוא לידי ביטוי העובדה שמארס, שליטו של הטלה, נעלה – כלומר מרגיש מצויין – במזל גדי. הסמליות הזאת תבוא לידי ביטוי בכך שהטלה, במקום להתנגח עם הגדי, ילמד להעריך את תכונותיו ויבין שאלה הם נכסי צאן הברזל שלו, והגדי יצליח לרסן את נטייתו של הטלה לזנק לבריכה מבלי להקדים ולבדוק אם יש מים בתוכה. כך שהגדי יעזור לטלה שלא לשבור את הראש, והטלה שידליק התלהבות אביבית בלבו החורפי של הגדי, גם יתרום פלפל לאורח חיים שעלול להיות מרובע ותפל.

 

 

גדי ושור

הגדי והשור נמנים שניהם על יסוד האדמה הפרקטי, כך שיש כאן סולידריות בין שני טיפוסים סולידיים ושורשיים, אנשים ארציים הנטויים היטב בקרקע המציאות.

 

הקשר בין הגדי הזהיר לשור שגם הוא רחוק מלהיות נמהר ומהיר, נבנה לאט אבל בטוח. כי בטחון זה מה ששניהם מחפשים, כולל בטחון חומרי ויציבות כלכלית. והשניים נרתמים בכל כוחם מאודם למימוש מטרה משותפת זו, מוכנים למשוך בעול וללכת בתלם. השור, שהוא הנינוח מבין השניים, חייב מידי פעם גם לשבת בטל, תחת גפנו ותאנתו, להתענג מניחוח פרחים (השור הוא טיפוס מאוד חושני) ולהתמוגג מכר הדשא שלו. השור מאמין שהדשא שלו הוא הירוק ביותר ולא זקוק לשום תוספת של GRASS כדי להסתלבט... ואילו הגדי הוא טיפוס שאפתן המשתכר רק משאיפת אוויר פסגות. עבור הגדי הדשא הירוק ביותר הוא העשב הצומח על פסגת ההר, גם אם הוא יבש ודל. כי בדומה לעז ההרים המסתפקת בעשבים כמושים ואף מוכנה לגרוס קרטון, כך גם הגדי מסוגל לנהל אורח חיים ספרטני וסגפני. הוא מוכן להתנזר מכל תענוג בתנאי שעל הפסגה שאליה הוא חותר, מחכה לו הפרארי...

 

שני המזלות מעריכים ביותר את הכסף ואף סוגדים לעגל הזהב. שיקולים כלכליים מנחים אותם בכל דרכיהם, ולא פעם גם אל החופה. מה שבטוח הוא שהם ממש מתאימים זה לזה, כך שלא מן הנמנע שיחגגו לא רק את חתונת הכסף, אלא גם את חתונת הזהב...

 

 

גדי ותאומים
הגדי שייך ליסוד האדמה והתאומים ליסוד האוויר, כך שהקשר שבין השניים רחוק מלהיות הרמוני ביסודו, מה עוד שהגדי הוא הכבד והרציני שבמזלות האדמה, בשעה שהתאומים הוא הקליל וקל הדעת שבמזלות האוויר. בנוסף לכך מסמל הגדי בגרות וזיקנה, בעוד שהתאומים הוא מזל הנעורים, כך שפער גילאים הוא לא אחת האישיו בזוגיות של הגדי והתאומים. פער הגילאים בין השניים יכול לבוא לידי ביטוי במובן הכרונולוגי, הרב שנתי, או במובן המנטלי. מה שאומר שצפוי קונפליקט בין האחריות והמחוייבות לקשרים אישיים האופיינית למזל גדי, לבין אותה נטיית לב תאומית-פרפרית השואפת למצות את ההנאה של הרגע בריחוף מפרח לפרח.

 

תחומי העניין של שני המזלות גם הם שונים – התאומים נוהה אחר פרפראות, חידוני טריוויה ומדורי רכילות, בשעה שהגדי (אם בכלל יש לו זמן לעיסוקים מנטליים מחוץ לשעות העבודה), נמשך לשחמט ולכל אותם תחומים רציניים שעליהם ניתן לקרוא בספרים עבי כרס, כמו היסטוריה למשל. למיותר לציין שהעבר מעניין את התאום המרחף בין הכאן לעכשיו כמו השלג של אשתקד. כך שלשניים גם אין נושא שיחה משותף, והתקשורת היא מהותית, לפחות לגבי התאומים.

 

מה שכן משותף לשני המזלות היא גישה רציונלית ואפילו מניפולטיבית לצד קרירות רגשית. לא משהו שאפשר לבנות עליו יחסים משמעותיים. יחד עם זאת אם הירחים של הגדי והתאומים נמצאים במזלות חמים יותר, הם יצליחו לבנות ביניהם גשר של רגש.

 

 

גדי וסרטן
הקשר גדי-סרטן הוא קשר של משיכה בין ניגודים. מזל סרטן קוטבי למזל גדי הנמצא בגלגל המזלות בדיוק מולו, מה שאומר ששני מזלות אלה אמורים להיות שונים זה מזה ב- 180 מעלות. אך למרות הניגודים שביניהם – הרכות והרגשיות הסרטנית לעומת הנוקשות המאופקת של הגדי, הביתיות הסרטנית החמימה לעומת הקרייריזם הגדיי הקריר - יש להם כמה תכונות משותפות שהדומיננטית שבהן היא הצורך בביטחון. בטחון כלכלי הוא צורך מהותי לשניהם (הם חוסכים ואוגרים כל דבר ולא זורקים שום דבר), כשאצל הסרטן יש גם כמיהה לביטחון רגשי וצורך בדמות אם מסוככת, ואילו הגדי חותר לביטחון מעמדי.

 

ומה שהכי חשוב - בכוחם של שני אלה להבטיח זה לזו ביטחון. להבטיח ולקיים. הגדי מוצא בסרטן מישהו שמטפל בו בחמימות שבכוחה להבעיר את האח שבחדרי ליבו הקרירים. הגדי מצליח להשרות בסרטן בטחון, והסרטן החששן חש עצמו מוגן כשהוא ליד הגדי. נכון שלא פעם קשה לסרטן עם נוקשותו של הגדי, קשה לו עם זה שנבצר מבן זוגו להזדהות עם תחושותיו. אך מצד שני, הגדי הוא מבצר של ביטחון עבור הסרטן התלותי שמוצא בו משענת וכתף מוצקה. הגדי הוא בדיוק בן הזוג שהסרטן חיפש, מישהו שאפשר לבנות עליו ולהקים איתו בית. וחלוקת התפקידים ביניהם היא כזאת - הגדי ידאג לחוץ ויבצר את חומות הבית, והסרטן ירפד את הקן מבפנים, ויחד יקימו משפחה לתפארת.

 

 

גדי ואריה
הגדי והאריה מנוגדים ברוב תכונותיהם – האריה הוא טיפוס מוחצן, השופע חום ובטחון, הוא דרמתי בביטוי רגשתיו, ליבו טוב עליו, והוא נדיב, אוהב לבלות ולחיות ב"סטייל". ואילו הגדי הוא מופנם ומסוייג, אינו מבטא רגשות, מקמץ בכספים ומבלה את זמנו בטיפוס בסולם הדרגות, כי מאוד חשוב לו, להיות חשוב. וכאן מתחיל הדמיון ביניהם – כי גם האריה שואף לכבוד ולמעמד. לשניהם חשובים סמלי סטטוס, אך בעוד שהאריה נהנה לטבול בלוקסוס, להתהדר בזהב ויהלומים, לארח כיד המלך ולגור בפאר, הגדי מוציא כספים רק למען הרושם. הוא מלך בצאתו וקמצן בביתו, האוגר כל אגורה מחשש לאותה חשרת עבים שתמיד נדמה לו שמתקדרת באופק.

 

התחום הכספי הוא ללא ספק סלע המחלוקת שבין הגדי והאריה ואבן הנגף שבדרכם המשותפת. לכן חובה על הלביאה והתיש (או העז והליש) לקיים חשבונות בנק נפרדים, תוך הבטחה שהם לא יתערבו זה בחשבונה של זו. זה לא יהיה קל כי שניהם שתלטנים ואוהבים לנהל את הזולת, אך יהיה עליהם לקחת בחשבון שאם לא יפרידו בין חשבונותיהם הם מסתכנים בפרידה. זה ממש חבל, כי כשהאריה והגדי לומדים להעריך ולהוקיר זה את זו, המשיכה הראשונית שחיברה ביניהם יכולה להפוך לאש תמיד.

 

ועוד דבר - לא כל האריות והגדיים אינם מתהדרים בתכשיטי יוקרה. בקרב המפותחים שבין מזלות אלה זוהרים הזהב והיהלומים בפנימיותם. כבודם נמצא פנימה. הזהב הוא סמל ללב הזהב של הלביא ולעצמי הזוהר שלו, והיהלום מסמל את הגיבוש המופלא של מזל גדי

 

 

גדי ובתולה

הזיווג בין שני מזלות האדמה האלה, הגדי והבתולה, אומר כולו ארציות, מעשיות וחומריות. שניהם זקוקים לחחושה של קרקע יציבה תחת רגליהם, והם מכלכלים את צעדיהם בזהירות, כשהחסכנות היא נר לרגליהם. לגבי שניהם דין פרוטה כדין מאה. קיימת ביניהם הסכמה ברוב התחומים, ויותר מכל הם מסכימים עם - המוסכמות החברתיות המקובלות... חשוב לשניהם להיות מקובלים בחברה, וחשוב להם מה יגידו השכנים.


כמצופה ממזלות אדמה, הגדי והבתולה הם אכן טיפוסים תכליתיים ההולכים בתלם ומושכים בעול. הצמד הזה, יותר מכל שילוב אסטרולוגי אחר, מוכן להשקיע עבודה קשה כדי להשיג את מטרותיו. מטרתו של הגדי השאפתן ברורה – לכבוש את הפסגה, ולשם כך הוא מוכן להזיז הרים. אבל מה ממריץ את הבתולה הצנועה, שבמקום להתבטל מוכנה לטרוח סביב השעון? לבתולה יש שאיפה אחת – להשיג מושלמות. אם זה בגיהוץ מוקפד של לבני המיטה, ואם בפיזור מדוקדק של הסומסום על הבורקס, שואפת הבתולה, שהיא טיפוס של יפה ואופה, לשלמות בכל (הנאמר פה הוא בלשון נקבה אבל הכוונה גם לגבר, כלומר לבתול). בהיותה המזל השישי בגלגל המזלות, הבתולה היא מזל העבודה, שנאמר - "ששת ימים תעבוד"... הגדי יודע להעריך את חריצותה, מה עוד שהבתולה לא משקיעה בעצמה או בקריירה שלה, אלא טורחת בשירות הגדי ושאיפותיו הקרייריסטיות(*). כך ששניים אלה ממש משלימים זה את זו, וגם אם הזוגיות שלהם לא תמיד מושלמת, אפשר לסמוך על הבתולה שהיא "תעבוד על הקשר".

 

(*) מוכר לי מקרה של בן מזל בתולה שפרש מתפקידו כרב חובל, והיה לעקר בית כדי שזוגתו הגדייה תוכל להתמסר לקריירה שלה. "המזל האישי" של האיש, סרטן, מסביר את הטבעיות שבה אותו ספן היה לאיש בית הספון בביתו.

 

 


גדי ומאזניים  ראו מאזניים וגדי


גדי ועקרב  ראו עקרב וגדי


גדי וקשת  ראו קשת וגדי
  

 


גדי וגדי
הגדי הוא החומרי שבמזלות האדמה, מה שאומר שגדי ועוד גדי נותן אדמה בחזקת אדמה. ואכן, מה שמאפיין את הצמד הזה היא ארציות וחומריות יתרה, הליכה בתלם ואהבת מסגרות, בקיצור, זוג ששני גדיים מרכיבים את צלעותיו הוא מרובע בריבוע...

 

מזל גדי הוא הפחות רומנטי במזלות, והגדי - יותר מאשר להיות אהוב, חשוב לו להיות חשוב. ילידי המזל אינם מאמינים באהבת חינם, והם משוכנעים שעליהם להוכיח את עצמם על מנת להיות ראויים לאהבה. מה שדוחף אותם להישגים. לכן כששני גדיים חוברים יחדיו סביר שהם ינופפו בהישגיהם וינסו להרשים זה את זו וזו את זה בכל דרך אפשרית. לשניהם יש מנת-יתר של אמביציה והם מתחרים ביניהם מי ישיג את מי במירוץ ההישגים.

 

זוגיות גדיית טיפוסית היא מאוחרת אם מפאת גיל מבוגר יחסית, או שהיא מתעכבת בגלל שהגדיים שהם כידוע מכורים לעבודה, ואפילו "נשואים" לה, אינם מוצאים זמן ליצירת הכרויות. מה שעוזר לגדי לפרוץ את מעגל הבדידות הם חוגים לריקודי עם. שם אפשר למצוא את הגדיים כשהם מפזזים, בעליזות שאינה אופיינית להם, במעגל.

 

ההתקרבות בין שני גדיים היא איטית. תשכחו מ"עיזה פזיזה" - שניהם שקולים, מחושבים ובוגרים מכפי שנותיהם, שניהם מחפשים בן זוג שניתן לסמוך עליו, מישהו שאתו ניתן להקים מסגרת יציבה שתהיה בסיס להצלחה. כאשר הגדי מוצא בן זוג שעונה על הקריטריונים האלה, הוא לא יהסס למסד את הקשר. כי מזל זה מעריך מסגרות, מוסכמות חברתיות ומסורת. זוגיות שמזלה גדי אמנם מתעכבת ומתאחרת, אבל היתרון שלה הוא בגישה עקבית ואחראית עם הרבה נאמנות ומחוייבות הדדית.

 

 

גדי ודלי
בנוסף לחוסר ההתאמה היסודי שבין האדמה של הגדי לאוויר של הדלי, שני המזלות האלה גם מנוגדים זה לזה בתכלית הניגוד: מזל האדמה גדי הוא ארצי וחומרני, מרובע, אוהב מסגרות, שמרני והולך בתלם, ואילו הדלי האוורירי הוא אינדיבידואליסט שוחר חופש ועצמאי ברוחו, טיפוס יוצא דופן ובלתי קונבנציונלי ששונא מסגרות ושובר מוסכמות.

 

הגדי הוא טיפוס יציב הנכון למחויבות, ואילו הדלי בורח מכל מחויבות כמו מאש, או יותר נכון כמו מאדמה... כי טיפוס אוורירי ובלתי-נתפס זה לא מוכן אפילו להתחייב על היום שבו יופיע לפגישה הבאה, שהרי הוא אוהב להשאיר את הכל פתוח, כלומר - לבוא וגם לפרוח עם הרוח. ה"הברזות" של הדלי, כמו גם נטייתו "לעשות ברז", ממש לא מתאימות לגדי. מזל אדמה זה אוהב וודאות ומצבים קונקרטיים, ובקשר לדלי, יש לו בטחון מלא בדבר אחד בלבד - הוא בטוח שהדלי הוא לא מישהו שאפשר "לבנות עליו". ומה ביחסים שבין השניים מציק לדלי? הדלי הזקוק להמון מרחב אווירי ו"חמצן" חש שהגדי הוא ה"חנקן" שלו.

 

למרות הקונפליקט המהותי שבין שני המזלות יש להם בכל זאת מכנה אחד משותף, והוא אותו כוכב לכת מוקף טבעות השולט בגדי ובדלי - הלוא הוא סאטורן-שבתאי. הקשר הסאטורני שבין השניים אף עשוי להיחתם בטבעת נישואין ולהצליח, אך לשם כך יהיה על הגדי לספק לדלי את הבסיס המוצק שיאפשר לו לרחף מבלי לקרקע אותו, ועל הדלי יהיה לרתום לפחות חלק מאנרגיית הרוח שלו לאפיקים מעשיים.

 

 

גדי ודגים
שוב שני מזלות שהם מה-זה שונים ומנוגדים – הגדי המגובש, הנוקשה ובעל השליטה העצמית, והדג הנזיל, המשתפך והרך. הגדי הוא טיפוס עצור ונבדל החוצץ בין עצמו לבין זולתו בחומה, ואילו הדג הוא טיפוס נטול גבולות ומחיצות, שנמהל ומתמזג בזולתו עד כדי הזדהות מוחלטת. ובשעה שהגדי זקוק לתחושה של קרקע מוצקה ולמסגרת של כללים נהירים ומצבים ברורים ומחייבים, שוחה לו הדג באי הוודאות כדג במים. ובאשר לשאפתנות - הגדי חותר תמיד אל הפסגה בהיותו משוכנע שהדשא (המדובלל) שם למעלה הוא הכי הירוק. ואילו הדג הוא טיפוס נינוח ונימוח שלא רודף אחרי הישגים -  שהרי הדג הטיפוסי לא מנסה לתפוס שום דבר, חוץ מאשר קצת שלווה... ומשאפתנות לשאיפות - השאיפה של לא מעט דגים היא לשאוף מדי פעם קצת עשן, ועבור דגים אלה הגראס הוא, איך לא, הדשא הירוק ביותר...

 

אך ככל שהגדי והדגים מנוגדים זה לזה, הניגודים שלהם משלימים. שהרי בין יסוד המים ליסוד האדמה קיימת הרמוניה בסיסית, ואותו מיזוג ביניהם שמחולל את נס הפרחת השממה, מצליח לרוב, גם מצליח, אהבה להצמיח. מזל האדמה גדי, מעניק לדג, שהוא לא פעם נזיל מדי, מתמוסס ומתנדף -  מסגרת, תבנית, ציביון וביטחון, ואילו הדגים, לבד מרשת הקסמים שלהם, יוצקים גם שאר-נפש ואת אותו הערך המוסף, הרוחני והפיוטי האופייני להם כל כך, לקיום המרובע והלא פעם יבשושי ועובדתי של הגדי.

 

כשהגדי הוא העוגן, והדג הוא משב-משיב-נפש המפיח שאר-רוח במפרשי ספינת אהבתם, יש לדרכם המשותפת סיכוי להצליח - ובגדול... 
 

   

 

 הכתבה עלתה לאתר ביום 19.1.2008