גולשים יקרים -
לצבע הטקסט נודעת משמעות:

טקסט כחול = לינק
טקסט סגול = הסבר






הגביש ומזל גדי


ההתייחסות המדעית הראשונה לגבישים מצויה בכתבי יוהנס קפלר

חוקר הגבישים הראשון היה ניקולאוס סטני

שניהם בני מזל גדי



מה מסמלים סאטורן ואורנוס
והמזלות שבהם הם שולטים?

סאטורן

ומזל גדי
מגבלה, גבול, גיבוש, קושי, חומריות, מציאותיות, מחסור, איטיות, כבדות, מבחן,
מידת הדין, סמכות חיצונית. זמן, זיקנה

אורנוס

ומזל דלי
מקוריות, ייחוד, אינדיבידואליזם, אידאליזם, רוחניות, מעוף מכונף.
מקור הסמכות הוא פנימי,
כפירה במוסכמות

קיראו עוד על מזל גדי
קיראו עוד על מזל דלי

קיראו על כל אחד
מ - 12 המזלות





סאטורן ששמו העברי הוא

שבתאי

קשור ביהדות וביום השבת

והנה פרט מאלף:

שבתאי "חובש כיפה"
וצורתה צורת משושה המזכיר את מגן הדוד !




מהכביש לגביש

פרופ' שכטמן שהיה בצעירותו אחראי שילוט בכבישים
אחראי בבגרותו על שילוט מחדש בתורת הגבישים:
הוא הכתיר תחום חדש בקריסטלוגרפיה כששינה את ההגדרה של גביש

דן שכטמן וזכייתו בפרס נובל, בראי הכוכבים


כשקראתי לראשונה על תגליתו המהפכנית של פרופ' דן שכטמן על מיבנה הגבישים, חשבתי מיד על צרוף של גדי ודלי:
גדי - בגלל הגבישים, ודלי בגלל שהתגלית החדשה שברה את הסדר הקיים (והמגובש מדי...)

 

התגלית היתה מדהימה במידה כזאת שאפילו פרופ' שכטמן עצמו בקושי האמין למראה עיניו. זו היתה תגלית ששברה את "סלע קיומה" של תורת הגבישים ואת הנחות היסוד המוצקות והמגובשות ביותר שלה; ובתור שכזאת היא נתקלה - כמו כל דלי המורד במוסכמות - בחומה בצורה של ממסד מאובן המגלם בעצם מהותו משהו שניתן לכנותו "גיבוש-יתר", תופעה המסומלת גם היא על-ידי מזל גדי והכוכב השולט בו סאטורן; וזאת בשעה ששליטו של מזל דלי, אורנוס, שהוא הכוכב הראשון שהתגלה מעבר לאותו גבול-בל–יעבור שסימן עד לתחילתה של העת החדשה מסלולו של סאטורן, מסמל את פריצתן של מסגרות קיימות.

 

במאמץ רב הצלחתי לגלות אז - לפני כחצי שנה כאשר קראתי לראשונה על התגלית - את יום לידתו של פרופ' שכטמן (אני מתארת לעצמי שהיום לאור זכייתו בפרס נובל, הרבה יותר קל לגלותו), ומצאתי שהוא אכן דלי-גדיי, כפי שמוכיח תאריך לידתו, ה- 24 בינואר (1941), החל במזל דלי על גבול הגדי.

 

- - -

 

קוראים יקרים,

בארבעת פרקי הכתבה תוכלו לקרוא על השילוב שבין הדלי והגדי, כמו גם על המערך הכוכבי בשעת התגלית ועל ה"קאמבק" המופלא שאותו מערך עשה כעבור 29 שנים במקביל לזכייתו של פרופ' שכטמן בפרס נובל היוקרתי.

בנוסף תוכלו לקרוא על התגלמותו של "האב הנורא" וארכטיפים נוספים שהתגלו בדרכה של התגלית וניסו לחסום אותה, או עזרו לה להתגלגל, עד שהגיעה לפרס נובל...

 

ארבעת הפרקים של הכתבה עלו לאתר ומופיעים בדף זה

 

בימים הקרובים יופיעו הסברים  ופתיתי מידע נוספים

(17.10.2011)

- - -

 

 

11.10.2011

הפרק הראשון 

 

 

תגלית בסימן הגדי והדלי

והכוכבים השולטים בהם

פרופ' דן שכטמן שנולד ב-24.1.1941, מושפע כאמור משני מזלות: הדלי, שבו נמצאה השמש ביום לידתו, והגדי שסמוך לגבולו הוא נולד. כיצד באו שני המזלות והכוכבים השולטים בהם, אורנוס (בדלי) וסאטורן (בגדי), לידי ביטוי בכל הקשור בתגלית המופלאה ובפרס נובל שבא בעקבותיה?
 

נתחיל עם סאטורן המסמל את הנושא המרכזי -  הגבישים.

 

 

סאטורן, כוכב הגיבוש - 

והתגלית בסימן סאטורן במאזניים

סאטורן השולט במזל האדמה גדי, המסמל את החומר המוצק, נחשב ל"נעלה" במזל מאזניים שבו כוכב-הלכת עטור הטבעות מסמל את החומר בשיא גיבושו, גיבוש-על המתגלם בחומר הקשה ביותר בעולם -  היהלום. 
עוד על סאטורן במאזניים  

 

סאטורן, שבמיתולוגיה היוונית נודע בשם כרונוס, מסמל גם זמן, כך שכל דבר היוצא לדרך בהשפעת כוכב-לכת איטי זה, המשלים הקפה סביב גלגל המזלות ב-29 שנים, לוקח ה-ר-ב-ה זמן, ובנוסף - דרכו רצופה בלא מעט קשיים ואבני נגף. סאטורן, כוכב הדברים הקשים, מסמל גם אבנים. 
29 השנים של סאטורן מסמלות תהליך של גיבוש גם באופיו של האדם המגיע בגיל זה לבגרות.
 

השתקפותו של סאטורן בתגלית הגבישים: 

מסלולו בן 29 השנים של סאטורן משתקף להפליא בפרק הזמן של 29 השנים שחלף מאז התגלית (1982) - תגלית שהיא עצמה קשורה בסאטורן (גבישים) - ועד לזכייה בפרס נובל (2011).
גם הקשיים שנערמו על דרכו של שכטמן עולים בקנה אחד עם סאטורן המסמל לצד גיבוש, מוצקות וקשיות גם קושי מן הבחינה המטאפורית.. 
 

מסלולו של סאטורן ותגלית הגבישים  
בשני המקרים, הן של הגילוי (1982) והן של הזכייה (2011), היה סאטורן במזל שבו הוא נעלה –  מאזניים – מיקום המסמל את הגיבוש הסאטורני בשיאו, מצב שאותו מגלם, כאמור, היהלום - שאת סמליותו ניתן להשליך על הפרס היוקרתי.

והנה פרט מאלף נוסף: ביום התגלית, 8.4.1982, כמו גם ביום שבו זכה שכטמן בפרס, 5.10.11, נמצא סאטורן בדיוק באותה המעלה של מזל מאזניים -  המעלה ה-19.

 

אורנוס והתגלית המוזרה

בעת התגלית יצר אורנוס כוכב הגילויים, ההברקות וההמצאות, המסמל גם כל דבר מוזר ויוצא דופן,זוית הרמונית מדוייקת של 60 מעלות לשמש (אינטגריטי, כבוד) של שכטמן. הימצאותה של השמש במזל דלי הנשלט על ידי אורנוס, מגבירה את השפעתו של הכוכב והופכת אותה לאישית.

קיראו עוד על המחול הכוכבי שחולל את התגלית

 

 

בפרק הבא:

סאטורן בהורוסקופ של פרופ' דן שכטמן

סאטורן והאב-טיפוס של "האב הנורא"

 

- - -

 

12.10.2011

הפרק השני

 


סאטורן בהורוסקופ של פרופ' שכטמן
התגלית, כמו גם הפרס שבו זכה הפרופסור סומלו, כאמור, על ידי מיקומו של סאטורן כוכב הגבישים במזל שבו הוא נעלה – מאזניים.
האם גם בהורוסקופ של שכטמן נמצא סאטורן במאזניים?


בניגוד לציפיות סאטורן לא נמצא במפת-לידה זו במאזניים, אבל הוא נמצא במערך ש"מתכתב" להפליא עם מיקום נעלה זה:
בהורוסקופ של שכטמן סאטורן נמצא במזל שור שגם הוא, בדומה למאזניים, נשלט על-ידי ונוס - זאת בעוד ונוס עצמה הממוקמת במזל גדי יוצרת זוית הרמונית של 120 מעלות עם הכוכב השולט בגדי, הלוא הוא סאטורן, הנמצא בשור שבו ונוס שולטת, בשעה שהיא עצמה נמצאת, כאמור, בגדי (הנשלט על ידי סאטורן, וחוזר חלילה).

מצב זה שבו כל אחד משני כוכבים נמצא במזל הנתון לשליטתו של הכוכב השני, נקרא קבלה הדדית: "קבלה" בגלל שכל כוכב מרוויח ובא לידי ביטוי מיטבי בזכות אותו "אירוח הדדי". בהורוסקופ של שכטמן מודגש הקשר המיטבי גם בזכות הזוית ההרמונית, שאותה הזכרתי קודם, בין ונוס לסאטורן.
האם אין זו דרך מופלאה לבטא את הסמליות של סאטורן הנעלה במאזניים בדרך אחרת?  

 

הפנים הנוספות של סאטורן

אך נעלות וקוץ בה. כי אין טוב בלי רע - ובמיוחד לא היכן שסאטורן מעורב...

כי -
סאטורן שולח זוית קשה, של 90 מעלות לשמש.
הזוויות הקשות בין סאטורן, המסמל את הצד המחמיר והנוקשה בדמות האב, לבין השמש המסמלת את דמות האב, באה לידי ביטוי באב-טיפוס של "האב הנורא".

האם הופיע צילו של ארכטיפ זה בסאגה בת 29 השנים שליוותה את גלגולי התגלית של פרופ' שכטמן?

 

על כך בפרק הבא

 

- - -

 

14.10.2011

הפרק השלישי

 

 

הגיע הזמן לספר את "הדבר עצמו", את סיפור התגלית המופלאה בתורת הגבישים -  הקריסטלוגרפיה - שהאלמנטים המיתיים-ארכטיפיים שמסמלים הכוכבים והמזלות "המככבים" בדראמה הזו – סאטורן ואורנוס, גדי ודלי – משתקפים בה בבירור, בבהירות של מראת קריסטל; כולל אותו "אב נורא" שדמותו היא אחת מההתגלמויות של הסימבוליקה הסאטורנית.

  

 

התגלית המדהימה
כשדן שכטמן הגיע לפני קרוב לשלושים שנה לעיר גייטרסבורג שבארה"ב הוא לא שאף להוביל מהפכות בקריסטלוגרפיה (חקר הגבישים), תחום שמבחינות רבות כבר התגבש והתמצק והמדע האמין "שהנושא של מבנה הגבישים סגור לגמרי". שכטמן, שהיה אז בשנת שבתון לאחר שש שנות עבודה בטכניון שבחיפה, התכוון להקדיש את זמנו לחקר סגסוגות קלות לכלי תעופה, שהרי בהיותו בן מזל דלי היה לשכטר קשר קרוב למטוסים. את הפוסט-דוקטורט שלו הוא אף עשה בחיל האוויר האמריקאי.

 

אלא שבשמונה באפריל 1982 בסביבות השעה 10 בבוקר, כאשר שכטמן הציץ במיקרוסקופ כדי לבחון את סגסוגת האלומיניום והמנגן שהכין, הוא ראה משהו מוזר: גביש שסתר את הנחות היסוד של תורת הקריסטלוגרפיה שגורסת כי האטומים בגבישים מסודרים בצורה מחזורית שחוזרת על עצמה שוב ושוב בכל מקום בגביש, כמו משבצת בלוח שחמט או משושה בחלת דבש. אלא שהגביש ששכטמן בחן בתדהמה שוב ושוב, היה בעל מבנה אטומי מחומש, מיבנה שנחשב לבלתי אפשרי כי מיבנה מחומש אינו מאפשר את קיומה של צורה מחזורית בגבישים - בדיוק כפי שלא ניתן לרצף חדר באריחים מחומשים.


"אמרתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב, שיש לי חומר עם סימטריה מחומשת, ואנשים התחילו לצחוק עלי", מספר שכטמן שנזכר כיצד הפך ללעג ולשנינה ולמושא של התקפות קשות מצד עמיתיו המדענים.

 


מסע הצלב נגד שכטמן "הכופר"

בעקבות תגליתו שהעזה לכפור בהנחות, או אולי באמונות, שהיוו את סלע הקיום של תורת הגבישים, סולק שכטמן מקבוצת המחקר שבה השתתף משום שהוא "ממיט חרפה" על הקבוצה, והוא החל לחשוש לעתידו המקצועי. אך למרות הנידוי שממנו סבל, היתה לו את אותה הנאמנות לאמת פנימית שאותה מאציל מזל דלי, והוא לא נכנע לדעת הרוב: "ברגע שאתה משוכנע באמת מדעית, זה לא משנה מה אנשים יגידו ", הוא אומר. מנודה על ידי הקהילה המדעית ודחוי על ידה, המשיך שכטמן במחקרו ואף הצליח לגייס תומך אחד (ויחיד) שהאמין בתגלית שלו, את פרופ' אילן בלך, שאף פיתח מודל פיזיקאלי שמסביר את תופעת הגבישים המוזרים ששכטמן גילה ושזכו לשם "קוואזי קריסטלים"  (כאילו גבישים).

  

בזכות תרומתו של חברו שהאמין בו, עלתה התגלית על המסלול שזיכה את שכטמן בסופו של דבר בפרס נובל. זה התחיל במאמר בנושא הגבישים המחומשים "הקוואזי קריסטלים" ששכטמן הצליח - ושוב הודות לעזרה שקיבל מידידים - לפרסם בנובמבר 1984, לאחר לא מעט עיכובים ודחיות.  

חמישה שבועות לאחר הפרסום, ביום 24.12.84, שהוא היום הראשון של מזל גדי, זכה המאמר בגיבוי הודות לצמד מדענים, לוין ושותפו בעל השם הגדיי המובהק - שטיינהארדט. במאמר שפרסמו השניים הם הסבירו את הקוואזי-קריסטלים באמצעות הריצוף הקוואזיפריודי של רוג'ר פנרוז, מאמר שהחל לרצף את דרכו של שכטמן להכרה.

  

אך בזאת לא תמו תלאותיו. יתרה מזו – המאמר פורץ הדרך עורר את התנגדותם הנחרצת של שומרי החומות של הקהילה המדעית. בראש המתנגדים בלט ליינוס פולינג שנחשב לאורים ותומים במדע הכימיה. פולינג נהג ללעוג לשכטמן מעל לכל במה אפשרית באומרו: "דני שכטמן מדבר שטויות! אין דבר כזה קוואזי-קריסטלים, רק קוואזי-מדענים"  (קוואזי = כאילו), נזכר שכטמן והוא מתוודה: "בהתחלה כשעמדתי מול מסע צלב זה, זה היה מפחיד ברמה קיומית."

 

 

סימטריה מחומשת בסימן 5
למזלו של שכטמן הגיעה בסופו של דבר פריצת הדרך המיוחלת :

ב–1987, חמש שנים לאחר שגילה את הגביש יוצא הדופן, הצליחו חברים שלו מצרפת ומיפן לייצר במעבדותיהם גבישים קוואזי מחזוריים, והוכיחו: יש  סימטריה מחומשת!
כמה סימלי  שדבר קיומה של הסימטריה המחומשת ששכטמן גילה ב- 1982 הוכחה לאחר 5 שנים!
שוב התברר המספר 5 כסיפרת המזל של הסימטריה המחומשת. ראו את הפעם הקודמת.

  

 

למרות "האב הנורא" ולמורת רוחו - 

זוכה שכטמן בתהילת עולם
כעת זכתה תגליתו של שכטמן שבגינה הוא נודה ונלעג ונרדף, להכרה. מי שהמשיך בהתנגדותו הנחרצת לתגלית, היה המדען הבכיר והמבוגר ליינוס פולינג, שבטח כבר ניחשתם שהוא-הוא מי שגילם בסיפור התגלית המופלאה את דמותו של "האב הנורא". פולינג המשיך בהתנגדותו המרה עד יומו האחרון.
בהורוסקופ של פולינג, כמה מתאים, סאטורן נמצא גם במזל גדי וגם ברום השמיים שבו הוא שולט. היתכן סאטורן יותר סאטורני מזה?

 

 

ותודה למזל דלי

בראיון שנתן לתקשורת לפני כמה ימים בעקבות זכייתו בפרס נובל, גילה פרופ' שכטמן שהוא רואה בהישגו תוצאה של מזל, נחישות ומקצוענות צרופה.

 

אלא שבנוסף למשמעות המקובלת של המונח "מזל" ישנו גם המזל האסטרולוגי, הדלי, שלו מגיע הקרדיט על ההצלחה. הדלי נתן בשכטמן את סימניו האופייניים שבאו לידי ביטוי מובהק הן באופיו והן בקורות אותו. אך על כך, כמו גם על השתקפויות אסטרולוגיות נוספות בסיפור המופלא על תגלית הגביש - בפרק הבא.

 

- - -

 

16.10.2011

הפרק הרביעי

 


סיפורה של התגלית יוצאת הדופן שחוללה מהפכה במדע הגבישים משקף את הסימבוליקה האסטרולוגית של המזלות דלי וגדי, והכוכבים השולטים בהם אורנוס וסאטורן.

  

הדלי האציל על שכטמן חשיבה עצמית מקורית, ונאמנות לאמת הפנימית שלו תוך נכונות לצאת נגד המוסכמות ולקרוא תגר על בעלי סמכות, למרות המחיר שנאלץ לשלם על כך.

 

הדלי מסמל חברים וקבוצות אנשים ואלה אכן שיחקו תפקיד מאז'ורי בגורלה של התגלית - וזאת בדרך הדליית הפאראדוקסלית: מצד אחד היו קבוצות אנשים שלעגו לו, נידו ורדפו אותו וניהלו נגדו את מה ששכטר מכנה "מסע צלב" שהיה, כך התוודה, "מפחיד ברמה קיומית". מצב חברתי קשה זה משקף את הזוית הקשה שהשמש בדלי מקבלת מסאטורן; ומצד שני היו כמה ידידים, מעטי מעט, שחברו לשכטמן הדחוי, ורק בזכות עזרתם עשתה התגלית את פריצת הדרך הנחשונית שהובילה לתהילת עולם. הבולט ביניהם הוא פרופ' אילן בלך, ששמו הפרטי – אילן – הוא דליי מובהק: מזל דלי מסמל עצים, וחג האילנות חל במזל דלי שמזלו שבט.

את כל מסלול חייו חב שכטמן, בעצם, לידיד-מכר וליד המקרה, שהרי גם צרופי מקרים קשורים במזל דלי: בסוף התואר הראשון ניגש אליו מכר והמליץ לו על פרוייקט בחקר המתכות. "זה היה די באקראי. אם הבחור לא היה ניגש אלי, הייתי במקום אחר", הוא אומר.

 

סמליותו של מזל גדי הנשלט על ידי סאטורן מתגלמת, כאמור, בגביש הקשיח ובקשיים. קשיים הם המבחן הסאטורני האולטימטיבי שעל האדם לעבור, וסאטורן נוהג לתגמל את מי שעומד במבחנו, מבחן קשה הדורש תמיד התמודדות, התמדה, סבלנות וסיבולת. במקרה של פרופ' שכטמן, התמורה הגיעה כעבור 29 שנים המשקפות את מסלולו של סאטורן שחזר למזל מאזניים. והיא הגיעה בצורת פרס נובל - היהלום שבכתר, שאותו מסמל סאטורן במאזניים.

 

ולסיכום -


התגלית עצמה, כל מהותה היא תולדה של אינטראקציה בין הסמליויות של סאטורן ואורנוס:
כי היא ניצתה הודות לגביש (סאטורן) מוזר (אורנוס) שסתר (שוב אורנוס) את ההנחות המקובלות (סאטורן); וכאילו לא הספיק כל זה התגלה אותו הגביש המוזר בחומר שנועד לשימוש בתחום האוירונאוטיקה (אורנוס)!

 

 

הכתבה החלה לעלות לאתר ביום 9.10.2011

תאריכי עדכון

 

 


 

  

 

סאטורן ומזל הנישואין מאזניים: האחר והאחריות

נעלותו של סאטורן במזל מאזניים, המזל המסמל את האחר מסמלת אחריות, וטבעת הנישואין שהינה סמל למחויבות שאותו מסמל סאטורן "שר הטבעות", עטורה לא פעם ביהלום שהוא התגלמותו של סאטורן הנעלה, כאמור, במאזניים.